שמירה על תנורי החימום ברמת IP55 – בטוחים ויבשים
בואו נהיה כנים: השימוש בלמפות אינפרא-אדום בחדר אמבטיה או בחדרי ייצור לחים דומה למעשה למשחק עם אש – או במקרה זה, עם חשמל ומים. זו דרך מצוינת לגרום לקצרים ולזרימות חשמליות לא רצויות, אם לא נזהרים.
כאשר החדר מלא באדים או שיש נוזלים שמתפזרים בכל מקום, תנור חימום רגיל לא יספיק. יש צורך ברמת IP55 – זו הדרך היחידה לשמור על חלקי המכשיר יבשים ולמנוע הלם חשמלי לא רצוי.
מה בעצם עושה רמת IP55?
ניתן לראות ברמת IP55 מעין “מעטפת מגנה”. היא מונעת מאבק לחודר פנימה, ומונעת גם מזרמי מים בלחץ נמוך לחדור פנימה, ללא קשר לכיוון הזרימה.
אנו משתמשים בחומרי אטימה בעלי עמידות גבוהה לחום, כדי לאטום את המכשיר. המטרה היא למנוע מהלחות ליצור “גשר” בין רכיבי החימום לבין המסגרת המתכתית. אם מים פוגעים ברכיבי החימום? בום – ייתכן שהמפסק יינתק, או שייווצרו סכנות בטיחותיות חמורות.
איך לוודא שהמכשיר מאוטם כראוי?
כדי לוודא שהמכשיר אכן מאוטם, עלינו לבדוק את החומרים שמשמשים לאטימה. אנו משתמשים בחומרי איטום קרמיים בקצוות הלמפות, כדי שהזרם החשמלי לא יחדור למסגרת. לגבי החוטים, אנו משתמשים בחומרי איטום מסוג סיליקון או PTFE – חומרים שעמידים בפני חום ולחות.
אך יש כאן בעיה: אי אפשר פשוט לסמוך על זה. לפני שמפעילים את המכשיר, יש לבדוק את הערכים באמצעות מגוממטר. ערכים של מעל 100 מגה-אום ב-500 וולט יהיו סימן טוב. אם הערך יורד, כנראה שיש בעיה בחוטים או באטימה. זו בדיקה פשוטה שיכולה לחסוך הרבה צרות בהמשך.
החיסרון הנסתר
יש כאן גם חיסרון: כאשר מאטימים את המכשיר היטב כדי למנוע חדירת מים, למעשה יוצרים “מלכודת חום”. מכיוון שהמכשיר אטום, האוויר שבתוכו נהיה חם הרבה יותר מאשר במכשירים עם מסגרת פתוחה.
זה אומר שיש צורך להיות זהירים לגבי רמת החימום. אם המכשיר יתחמם יותר מדי, הרכיבים שבו עלולים להיהרס מהר מדי. הטריק הוא לאזן את רמת החימום לפי גודל המכשיר. אל תגזימו – אחרת תצטרכו להחליף את המכשיר שוב ושוב.