למה רוב מחממי האמבטיה נהרסים (ואיך מנענו זאת אצלנו)
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים סמיכים, טיפות מים שנופלות באופן לא צפוי, ולחות גבוהה כל הזמן. זו סביבה שעלולה להרוס את המכשירים. רוב מחממי האמבטיה פשוט לא מסוגלים לעמוד בכך – הם נהרסים מהר מאוד.
רצינו ליצור מכשיר שאכן יעמוד בתנאים האלה, לכן התמקדנו בשני הגורמים שבדרך כלל גורמים להרס המכשירים: חדירת מים פנימה והצטברות ערפל על העדשה.
מניעת חדירת מים
המים הם האויב כאן. אם טיפה אחת של מים פוגעת בצינור הקוורץ החם, הזכוכית עלולה להישבר במהירות. זו סוג של שוק תרמי חמור. כדי למנוע זאת, לא רק שאנו “סוגרים” את המכשיר, אלא גם מוודאים שהחוטים החשמליים וקצוות הצינורות נמצאים במקום שאליו האדים לא יכולים להגיע. טיפ קטן: ודאו שהמכשיר מותקן כפי שמוסבר במדריך. אם הוא מותקן בצורה לא נכונה, המים עלולים להצטבר בקצוות החשמליים, וזו בעיה שאינכם רוצים.
הבעיה עם הערפל
אולי תחשבו שערפל על העדשה זה רק דבר מעצבן, אך למעשה זה גורם להרס המכשיר. כאשר יש ערפל על הזכוכית, הוא יוצר “חומה” שמפזרת את החום במקום לאפשר לו לעבור דרך הזכוכית. כתוצאה מכך, המכשיר צריך לעבוד יותר קשה – בטמפרטורות גבוהות יותר – כדי שתרגישו חמים. זה גורם לשחיקה מהירה של המכשיר.
הפתרון שלנו? ציפוי הידרופובי. זה נשמע מתוחכם, אך בפועל זה אומר שהמים לא יכולים להידבק לזכוכית. במקום שכבה מטושטשת, הלחות נאספת ונופלת החוצה. החום עובר דרך הזכוכית בצורה חלקה, והמכשיר לא צריך לעבוד יותר קשה.
הפרדוקס
יש כמובן חיסרון. כשאנו סוגרים את המכשיר בצורה כה טובה כדי למנוע חדירת מים, החלקים האלקטרוניים שבתוך המכשיר לא יכולים ל”נשום” בקלות. הם נהיים חמים מדי. פתרנו זאת על ידי שימוש במקררי חום גדולים שמסייעים לספוג את החום העודף. אך זכרו: אם המכשיר נמצא בחדר אמבטיה קטן ללא זרימת אוויר, החדר עלול להפוך לסאונה במהירות. ודאו שמערכת האוורור בחדר האמבטיה עובדת כראוי, אחרת מערכת הבטיחות תכבה את המכשיר בדיוק ברגע שאתם מתחילים להרגיש חמים.