למה אנו גורמים למחממי האמבטיות שלנו לעבוד בתנאים קיצוניים
בואו נהיה כנים: אמבטיות הן סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים רבים, טיפות מים שנופלות באופן אקראי, ושינויי טמפרטורה קיצוניים – דברים שיגרמו לרוב הרכיבים החשמליים להפסיק לעבוד. אם החוסמים של המכשיר נפגעים או שהבידוד שלו נפגע, המכשיר עלול להינזק. אף אחד לא רוצה את זה. לכן, במקום לקוות לטוב בלבד, אנו משתמשים בשיטה של “בדיקת עמידות בתנאי לחות”. בעצם, אנו מנסים לגרום למכשיר לעבוד בתנאים קיצוניים, כדי שהוא לא יינזק בבית הלקוח.
בדיקת “חדר האדים”
אנו משתמשים במנורות אינפרא-אדום ומכניסים אותן לתאים שמחקים שנים של שימוש באמבטיה, אך בזמן קצר בהרבה. אנו מעלים את הטמפרטורה ואת הלחות, כך שהלחות תחדור לכל פתח קטן שניתן. אנו מחפשים שני דברים: קורוזיה ודליפות חשמליות. כאשר אדי המים חודרים לחיבורים החשמליים, הם יוצרים מסלול לזרימת חשמל למקומות שאינם מיועדים לכך. על ידי דחיפת המכשירים לגבולותיהם, אנו מוודאים שהעמידות שלהם למים אינה רק מספר על האריזה – אלא שהיא אכן תקפה גם בתנאי לחות קיצוניים.
התמודדות עם השינויים בגודל המכשיר
זו הבעיה הקשה. בכל פעם שמפעילים את המכשיר, צינורות האינפרא-אדום מתרחבים. כשמכבים אותו, הם מתכווצים. בחדר יבש, זה לא בעיה גדולה. אך באמבטיה? התנועות האלו עלולות לפגוע בחוסמים של המכשיר, ולאפשר לאדים לחדור פנימה. אנו משקיעים הרבה מאמץ בווידוא שהחיבור בין צינורות הקוורץ לבין החוסמים יהיה מושלם. אם זה לא קורה, גז ההלוגן עלול לדלוף, או שהחוטים החשמליים עלולים להתחמצן. אנו בודקים אם יש שינויים חריגים בצבע או במרקם של המראות לאחר הבדיקה. אם יש שינויים כאלו, המכשיר לא יכול להישאר בשימוש.
האיזון העדין
אולי תחשבו, “פשוט יש לחסום את המכשיר היטב!” אך יש בעיה: אם נעשה יותר מדי מאמץ להגן על המכשיר מפני מים, נגרום לחום להצטבר בתוך המכשיר. זה עלול לגרום להרס של החוטים החשמליים. זה איזון עדין מאוד. עלינו שהחוסמים יהיו חזקים מספיק כדי למנוע חדירת מים, אך עדיין עלינו לאפשר פליטת אוויר כדי שהמכשיר יישאר קר. התוצאה היא מחמם שנשאר בטוח בחדר עם אדים – כל עוד יש באמבטיה אוורור טוב שמונע הצטברות של טיפות מים.