למה אי אפשר להקל ראש עם צינורות קוורץ בחדר האמבטיה
כשבוחרים מחמם קיר באור אינפרא-אדום לחדר האמבטיה, למעשה מדובר בבחירה שנעשית בתנאים קיצוניים. יש אדים בכל מקום, והטמפרטורות משתנות במהירות.
הבעיה היא שרבים מהמחממים הזולים משתמשים בזכוכית קוורץ רגילה. דמיינו צינור שנמצא בטמפרטורה של 600°C. עכשיו דמיינו טיפה אחת של מים קרים שנופלת עליו… הזכוכית נשברת. זו תוצאה של שוק תרמי – הזכוכית נשברת, הנורה נהרסת, ובמקרים הגרועים ביותר, כל המערכת נהרסת. זה בוודאי לא מה שאנו רוצים כשיוצאים מהמקלחת.
החלק “עמיד לפיצוץ”
אנו משתמשים בזכוכית קוורץ מיוחדת ועמידה לפיצוץ – כי ברור שהבטיחות אינה דבר שניתן לקחת בזלזול. צינורות אלו עוברים טיפול מיוחד כדי שיוכלו לעמוד בשינויי הטמפרטורות הקיצוניים.
אך אנו גם מתכננים למקרים הקיצוניים ביותר. גם אם הזכוכית נשברת, העיצוב של הצינורות מונע את נשירתם לחתיכות מסוכנות. בדרך כלל אנו מוסיפים רשת הגנה או מעטפת מחוזקת כדי למנוע זאת. זו האמצעי האחרון שנותן לנו ביטחון.
איך באמת פועל החום
נורות אינפרא-אדום אלו פועלות במהירות רבה. הן אינן מבזבזות זמן על חימום כל האוויר בחדר – הן פועלות ישירות על העור. אנו משתמשים בזכוכית קוורץ באיכות גבוהה כדי שכמה שיותר חום יעבור דרכה. כך ניתן לקבל חום רב מנורה קטנה, וזו הסיבה שהנורות הופכות לחמות כל כך מהר.
החלק המאתגר: ההנדסה
יש כאן בעיה – נורות בעלות הספק גבוה יוצרות כמות עצומה של חום, והן זקוקות למקום לנשימה. אם נשים אותן בתוך תיבת קיר צפופה, בלי מספיק אוורור, נגרום לעומס יתר על החוטים הפנימיים או להתכה של החיבורים. חשוב למצוא את האיזון הנכון בין ההספק הרצוי לבין היכולת של המעטפת לפלוט את החום.
עוד טיפ: אל תשתמשו בכבלי PVC רגילים. הם יישרפו ליד ראש הנורה. השתמשו בכבלים שעמידים לטמפרטורות גבוהות ובמבודדים מסוג קרמי. כך הזרם יישאר יציב, והמעטפת לא תהפוך ל”תנור”.